אוכל ושינה: הנקה, בקבוק וארוחות לילה

אנחנו לא נגד ארוחות לילה, במיוחד לא בחודשים הראשונים. אבל יש נקודה שבה אוכל בלילה מפסיק להיות צורך והופך להרגל – ולפעמים לגורם תלות שמעיר את הילד שוב ושוב.

צורך או הרגל?

• בדקו קודם מה ובכמה הילד אוכל במהלך היום. ילד שלא אוכל מספיק ביום ישלים בלילה – וילד שאוכל בלילה פחות רעב ביום.
• נשנושים לאורך כל היום במקום ארוחות מסודרות יוצרים מעגל: הילד אף פעם לא רעב מספיק כדי לאכול ארוחה, ולא שבע מספיק כדי לישון ברצף.
• בגיל 9 חודשים כדאי שתהיה לפחות ארוחת מוצקים מבוססת אחת ביום.
• תינוק שמתעורר בכל סוף מחזור שינה (כל שעה, שעה וחצי) ונרגע רק בהנקה כנראה לא רעב – ההנקה הפכה לדרך שלו להירדם.
• אם הילד רזה או לא עולה במשקל, בדקו קודם עם רופא הילדים. כשמצמצמים אוכל בלילה, משלימים ביום.

הצעד הראשון: להפריד בין אוכל להירדמות

לא מונעים אוכל – רק מפרידים אותו מההירדמות, כך שהילד לא יירדם תוך כדי אכילה.

• האכילו בחדר אחר או עם אור, ואחר כך עברו לחדר החשוך להרדמה.
• כשהתינוק מנומנם ולא באמת אוכל, הוציאו את הבקבוק או את הפטמה והמשיכו את ההרדמה על הידיים.
• החלופה היא משהו שכבר מוכר לו – ידיים, מגע, קול – ולא הרגל חדש.

בקבוקי לילה

כשמבינים שהבקבוק הוא הרגל, אפשר לרווח בין הבקבוקים או לדחות את הראשון. למשל, להזיז את הבקבוק של 23:00 לחצות – וכך גם הבאים אחריו זזים. כשהילד מתעורר שעה אחרי בקבוק, הוא לא באמת רעב: נותנים לו את מה שהוא כן צריך, כמו ידיים, אבל בלי הבקבוק. לדלל בקבוקים או לתת מים במקום לרוב רק מבלבל.

הנקה

הנקה משלבת שלושה דברים: אוכל, מגע ונוכחות של אמא. לכן מפרידים אותם בהדרגה – קודם האוכל מההירדמות, ורק אחר כך המגע והנוכחות. אפשר להמשיך להיות קרובה, לחבק ולהרגיע, בלי שההנקה תהיה הדרך היחידה להירדם. כדאי גם לשאול איך מרגיעים את הילד מי שלא מניקים אותו – אבא, סבתא – ולהשאיל מהם רעיונות: שיר מסוים, ליטוף בשיער, חפץ מעבר כמו שמיכי או בובה.