טמפרמנט, סגנון הורות ועקביות

טמפרמנט: כל ילד והאופי שלו

טמפרמנט הוא המפגש בין התכונות שהילד נולד איתן לבין מה שהוא חווה בסביבה. יש ילדים נוחים, שמתרגלים בקלות ונרדמים בקלות. יש ילדים "שמתחממים לאט", שצריכים יותר זמן להתרגל לשינויים ולמקומות חדשים, אבל אחרי שהם מתרגלים הם זורמים. ויש ילדים עם טמפרמנט מאתגר: מתוסכלים בקלות, בוכים הרבה ומתקשים לעבור ממצב למצב.

טמפרמנט הוא לא גורל. כשמבינים את האופי של הילד, אפשר להתאים לו את הקצב ואת הדרך, ולהגיע למטרה גם אם הוא לא ישתנה.

שלושה סגנונות הורות

• נוקשה: ההורה מחליט והילד מציית, בלי מקום לרגשות ולבכי. בשינה זה נראה כמו להשאיר לבכות, או שינוי חד בלי הכנה ובלי תמיכה.
• מתירני: הילד מחליט. זה נשמע נעים, אבל ילד שלא שמים לו גבולות מרגיש לבד, כאילו ויתרו עליו. בשינה זה נראה כמו שעות שינה מאוחרות לפי בחירת הילד וקושי להתמיד בשינוי.
• סמכותי וגמיש: מסגרת ברורה, ובתוכה הקשבה, מענה לבכי וגמישות. זה הסגנון שאליו אנחנו מכוונים.

סגנון הורות הוא לרוב שחזור של הבית שבו גדלנו. כדי לשנות אותו צריך ידע, כלים וניסיון – וזה בהחלט אפשרי.

עקביות והתמדה

ילדים לומדים מחזרתיות. עקביות היא לעשות את אותו הדבר שוב ושוב, והתמדה היא לשמור על זה לאורך זמן. כשהמענה שלכם צפוי, גם אם יש התנגדות בלילה הראשון, השינוי מחזיק והילד מתמסר אליו מהר יותר. החלפות מבלבלות – מים במקום בקבוק, כל לילה דרך אחרת – לרוב רק מקשות.

אחידות בין ההורים

לא חייבים להסכים על הכול, אבל חשוב שהילד יקבל מסר דומה משני ההורים, גם אם במילים שונות. כשההורים מציגים חזית אחידה, הילד בוחן פחות את הגבולות ומקבל את השינוי בקלות רבה יותר.

הכנה מראש

לכולנו קשה להתחיל משהו חדש בלי הודעה מוקדמת. ספרו לילד מה עומד לקרות ולמה – גם לתינוק. למשל: "מהיום נניח אותך במיטה במקום להחזיק אותך, ואנחנו נהיה כאן לידך". כך הוא מוכן יותר ובטוח יותר.