חרדת נטישה, נוכחות הורית וזמן איכות

לפני שילדים מבינים "קביעות אובייקט" – שמשהו ממשיך להתקיים גם כשלא רואים אותו – אמא שיצאה מהחדר פשוט נעלמה. סביב גיל 8 חודשים הם מבינים שמשהו יכול להיעלם ואולי לא לחזור, וזה מעורר חרדת נטישה. היא יכולה להתבטא בהרבה התעוררויות בלילה – כשהילד נרגע מיד כשמרימים אותו.

גם ילדים גדולים יותר חווים זאת שוב בתקופות של חוסר יציבות: הורה שנוסע או יוצא למילואים, חוזר ויוצא שוב.

איך מתרגלים פרידות קטנות

• משחקי קוקו: נעלמת וחוזרת, נעלמת וחוזרת.
• ספרו לילד לאן אתם הולכים: "אני הולכת לשירותים ותכף חוזרת".
• המשיכו לדבר או לשיר כשאתם יוצאים משדה הראייה, בקול רגוע ובטוח. מה שאתם משדרים חשוב מאוד.
• קראו לו לבוא אליכם, כדי שירגיש שהוא יכול להגיע.
• אם הוא מתעורר בלילה מחרדה, הרגיעו אותו בחיבוק. האכלה במקום חיבוק עלולה ליצור הרגל של התעוררות לאוכל.

נוכחות הורית

נוכחות הורית היא הידיעה של הילד שיש מבוגר בסביבה ששומר עליו – גם כשאתם עסוקים והוא משחק לבד. היא מאפשרת לו להעסיק את עצמו בביטחון ונותנת לכם הצצה לעולם הפנימי שלו. ילד שלא מקבל מספיק נוכחות ביום עלול "להשלים" אותה בלילה: להתעורר כדי לוודא שאתם שם, להישאר ער או לבקש לעבור למיטה שלכם.

זמן איכות

זמן איכות הוא זמן שבו כל תשומת הלב שלכם מופנית לילד: בלי טלפון, בלי מטלות ובלי הסחות דעת, במשהו כיף לשניכם. גינת שעשועים עם חברים היא לא זמן איכות. מספיקות עשר דקות של 100% מכל הורה – הן ממלאות יותר משעתיים של 20%.

ילד שרעב לתשומת לב ימצא דרך לקבל אותה, ולעיתים קרובות זה יקרה בשעת השינה: עוד שאלה, עוד פיפי, עוד חיבוק. כשממלאים את הצורך הזה ביום, קל לו יותר להיפרד בערב.